התוכנית של עמנואל רוזן, חשפה היום האקרים צעירים להפליא, שמבצעים בדיקות אבטחה לאתרים בתמורה לתשלום. התוכנית עצמה הנקראת "נדבר על זה בבית", התקשתה במקצת לעכל את הנושא, למראה ילדים צעירים המבצעים את זממיהם בהצלחה .

לפני 15 שנים, שהיינו ילדים, המודם היה פשוט מאוד, ללא אפשרויות מיוחדות. לא קפצנו כל כך מעל הפופיק כי לא יכולנו. אך ההבדל היחיד בין אז לבין היום הוא הכבוד לכל קובץ שהיה יורד מהאינטרנט. היינו מגיעים לניצול מקסימלי של קובץ ששוקל 1mb לאחר שהמתנו בסבלנות שעה להורדה. לדור של היום- יש את האמצעים ללמוד ולחקור הרבה יותר בקלות. אך לאן זה מתקדם ?

יש הורים שיאמרו שהילד שלהם גאון מחשבים, אך מבחן המציאות- רחוק בעשרות שנים. אפשר לומר שהצימאון לידע פינה את השולחן לטובת המסנג'ר והאיי סי קיו, אה כן, כמעט שכחנו את הפייסבוק. כל הגירויים השטותיים עומדים לפנינו היום והדבר האחרון שילדי המאה ה 20 ירצו לעשות זה לקרוא ספר טוב.

מכירים את אלה שיושבים מקדימה בכיתה? אז זהו, שלא. לא רק אלה שיושבים מקדימה יוכלו להגיע לגדולות. ובכלל, סקרים מראים שהאקרים העדיפו להיות תלמידים פחות טובים בבית הספר ופריקים אמיתיים של ספרים בבית. צריך לתת דגש על שפות תכנות . שפות תכנות מעצבות את המחשבה, ומאדירות את היצירתיות. ילדים אשר יפתחו רעיונות לפיתוח וילמדו כיצד ליישם אותם, אלו ילדי הדור הבא. שפות תכנות, הן הבסיס החזק לכל אפשרות יצירתית. ברגע שמתכנת מגיע לנקודה בה הוא חושב מחוץ לקופסא, הדברים יהיו קסומים.

האקרים אמיתיים צמאים למידע, שואפים ללמוד מהאחר כל הזמן. המושג האקר בכללותו מתאר תפיסת עולם של השלמת כל הידע לפיסגה אחת. במידה והאקר חוקר מטרה ומבין שיש מחסום בדרך, הוא כבר יחשוב על תוכנה או דרך יצירתית שיוכל ליישם על מנת לעקוף אותה, כל זאת כמובן באיסוף כל הנתונים וחישובם לניצול הפריצה בהצלחה. כל השורה הזאת, מסתכמת בשנים של נסיון ותפיסת עולם שונה. כזו שמתפתחת עם השנים, מתכווננת ומשתפרת עם הזמן והנסיון- רב ככל שיהיה, טוב ככל שאפשר.

בצבא בשירות קרבי, ישנן כמה מילים שלא אומרים: "עד מתי" או "כמה עוד", אלא אם כן נותרו לכם ארבעה או שמונה חודשים לקראת הסיום. מחכים בסבלנות שנתיים ושמונה חודשים בשביל לצעוק "עד מתייי" בקולי קולות. לאחר מספר פעמים, ההתרגשות לזעוק את המילים הללו נמוגה והמילים דיי נשכחות ודועכות. יש שוני במילה "האקר", אך דמיון מסויים. זו מילה שאסור לדבר עליה בגוף ראשון. אף האקר לא יעיד זאת על עצמו. זו מילה גדולה מדי לקיטלוג ונועדה לתאר האקרים אך ורק בגוף שני. אך ישנה סוג של התרגשות במילה זו בדיוק כמו בלצעוק בפעם הראשונה "עד מתי" ומכוון שיש עוד המון מה ללמוד מאחרים, האקרים אינם זועקים זאת.

ילדים יקרים, במידה ואתם קוראים זאת, כל הכבוד לכם, עלו והצליחו והמשיכו ללמוד, לחקור ולפתח, בתקווה שביום מן הימים תהיו שיחת היום הבינלאומית הבאה.