טופס התחברות

בעתיד, במקום לזהות רצף אותיות וספרות כדי להוכיח שאנו משתמשים אנושיים ולא "בוטים", בעת פתיחת חשבונות באתרים, נידרש לזהות תמונות או קטעי וידאו שעברו ערבול, כך עולה ממחקר חדש. את המחקר פרסמה קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של פרופ' דניאל כהן-אור מבית הספר למדעי המחשב, וכן מאוניברסיטת המלך עבדאללה שבסעודיה ומטאיוואן. אין גולש שלא מכיר את הסיטואציה הזו, כאשר הוא נרשם לאתר כלשהו (ואף מבקש להגיב בפורומים) ובשלב מסוים נתקל בתמונה קטנה שבתוכה כמה אותיות ומספרים – מנגון המכונה CAPTHCHA ^[1]. בשלב זה הוא מתבקש להעתיק את הצירוף שבתמונה לשדה, ורק אם זאת נכון תאפשר לו המערכת להמשיך בפעולה. הרעיון הוא שרק בני אדם יוכלו לפתוח חשבון, ולא תוכנות או "רובוטים" ממוחשבים, שכותביהם מנסים לנצל לרעה את האפשרויות הטמונות בבעלות על חשבון ברשתות חברתיות, באתרי מוסדות פיננסיים ואחרים.

אך כנראה שהפתרון הזה אינו מספק. לפני כחודש דיווחה חברת האנטי-וירוס AVG כי האקרים מצאו דרכים לפתוח באופן אוטומטי פרופילים חדשים באחת מהרשתות החברתיות באמצעות פיצוח מנגנון ה-CAPTHCA. אותם חשבונות שימשו להפצת דואר זבל וקישורים לאתרים המכילים קוד עוין (וירוסים וסוסים טרויאנים). פרופ' כהן-אור, מומחה לתחום הגרפיקה הממוחשבת, אמר כי אין בעיה לפרוץ את המנגנונים הללו ושניתן לעשות זאת אפילו כתרגיל בקורס אקדמי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שמאגר הספרות והאותיות הוא סופי וכמה שלא יעוותו אותן, עדיין צריך להתחשב במשתמש שיידע לזהות את האות, והאלגוריתם המנסה לפענח אותה יכול להתאים את האות המתבקשת גם לאחר העיוות. הפתרון שמציע כהן-אור הוא הצגת תמונה שבה כל פריט הוא סתמי אך העין רואה את התמונה הכוללת, או לחילופין הקרנת קטע וידאו מעורבל, שעצם אחד בלבד נע בתוכו, ועל המשתמש לזהותו.

בקבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים גם ליאור וולף וחזי ישורון, ואלה חברו לפרופ' נילוי מיטרה ^[2] מהמכון הטכנולוגי של דלהי בהודו, לאוניברסיטת המלך עבדאללה בערב הסעודית ולשני חוקרים מטאיוואן. הפיתרון יוצג בכנס הבינלאומי לגרפיקה ממוחשבת ACM – SIGGRAPH Asia שייפתח ביפן ב-13 בדצמבר."הטכניקה שפיתחנו נשענת על היכולת האנושית להתבונן בתמונה ולהבחין בדמות הבוקעת מתוך התמונה המעורבלת", פרופ' כהן-אור. "כאשר אנו מתבוננים בכל חלק של התמונה לחוד אנו רואים צברים של צורות לא ברורות ואולם כשמסתכלים על כל התמונה, המוח האנושי מסוגל לקלוט והרכיב את את הדמות. ניתן לומר שבמקרה זה השלם גדול בהרבה מסכום חלקיו. בתחום זיהוי תבניות תצורה, הפער בין היכולת האנושית ליכולת המחשב היא עצומה. אנו מערבלים את התמונה בדרך כזו שהיא תכביד מאוד על אלגוריתם שינסה לפתח משהו, בה בשעה שעין אנושית תתפוש במה מדובר".

השלב הבא היה לפתח את אותה שיטת ערבול לווידאו, ומסתבר שלעין האנושית קל מאוד להבחין בעצם נע ואף לזהות אותו, אך למחשב, הבוחן פריים-אחרי-פריים, תהליך העקיבה והזיהוי מורכב יותר ויהיה לו קשה מאוד לפענח את הדמות. לדברי פרופ' כהן-אור, דרוש עוד פיתוח כדי שניתן יהיה לעשות שימוש מעשי בטכנולוגיה הזו.