"כן, כן" ענה לי הקול על קו הטלפון, "השנה תהיה בסימן של מסכי מגע ומחשבי טאבלט." ככל הנראה שהוא גם צדק, בתחזית שלו מתחילת השנה. ולא היה קשה מידי לחזות את זה.

כשאפל מוציאים מוצר, השוק הטכנולוגי כולו משתרך אחריה כדי לייצר לו מקבילה, ואולי לזכות באיזו עצם שמנמנה מהרווחים של ג'ובס וחבורתו.
אבל יש עוד סיבה שבגללה מסכי מגע, ומחשבי טאבלט הבשילו רק השנה, לשיווק ללקוחות פרטיים, סיבה עמוקה יותר, הסיבה אותה ראה ג'ובס, כשהבין שלשם יש להצעיד את השוק. הסיבה הזו היא – רשתות חברתיות.

מסכי מגע קיימים כבר שנים רבות. מכשירי פאלם עתיקים מראשית העשור הצטיידו בהם כבר. ב2006 הציג ג'ף האן מאדובי, בכנס TED השנתי, טכנולוגיית מולטי-מגע קאפיסטיבית. טכנולוגיה זו פרצה אל השוק בגרסא הראשונה של IPHONE שהציגה אפל, ומאותו רגע, כל מסכי המגע הפכו מרזיזטיביים לקאיסטיביים. ועדיין נשארו מוגבלים למכשירים ניידים כגון סלולריים, מחשבי כף יד ומכשירי ניווט. אז למה עכשיו? מה השתנה?

מחשבי הלוח והמגע אינם היחידים שמושפעים ישירות מרשתות חברתיות. מערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח הטמיעו כבר לפני כשנתיים את האינטראקציה מול הרשת החברתית בממשק המשתמש של המערכת עצמה (gui), אנחנו יכולים לראות עוד ועוד תוכנות שמטמיעות את הקישור לרשת החברתית עמוק יותר ויותר, בכללן אייסיקיו, שהטמיעו בגרסא האחרונה שלהם אפשרות לעדכון הרשת החברתית ישירות מממשק המשתמש, וmsn messenger של מייקרוסופט, שעשתה עבודה מעולה על הגרסא החדשה ששוחררה רק לפני שבועיים, בה ממשק המשתמש מאפשר לנו להתממשק עם gui נח לfacebook, linkedin ועוד, לרשתות החברתיות בצורה כמעט מושלמת.

ובכן, כדי לאמוד את ההשפעה של רשתות חברתיות על המדיה ועל הצורה בה אנחנו מתנהלים במרחב הקיברנטי, עלינו להציץ למצליחה שבינהן. פייסבוק. כיצד מצליח אתר קטן, לייצר את האימפקט הגדול ביותר על עולם המחשבים מאז המצאת האינטרנט? ובכן הרעיון פשוט. פייסבוק עושה את מה שכל שאר הפלטפורמות שהומצאו ע"י החברות הגדולות, מIRC, ועד הבלוגוספירה, הצליחו לעשות תמיד באופן חלקי בלבד.

היא באמת מחברת בין הגולשים. בכל מובן. חיבור זה בין הגולשים הפך את המדיה המסורתית, לכמעט מיותרת לחלוטין. ב12 לאפריל 2007, הרעישה רעידת אדמה ענקית את מקסיקו סיטי. באופן מסורתי נהרו לשם כל כלי התקשורת, ולא הצליחו להוציא אפילו ידיעה אחת ממוקד האירוע.

את כל אלו השיג, לא אחר מאשר טוויטר. דיווחיים ראשוניים על רעידת האדמה נהרו מפי הגולשים עצמם, על פלטפורמת המיני בלוגים החלוצית.
כריס פירילו, אושיית אינטרנט בפני עצמה, תיעד את הדיווחים הראשונים על רעידת האדמה כאן.

תוכן גולשים הוא לא דבר חדש או זר למרחב הקיברנטי, מתחנות הbbs של שנות ה80, וה90, ועד לבלוגים, ולרשתות החברתיות, ניתן לומר ללא שום עכבות, שהגולשים העלו תכנים לאינטרנט עוד לפני שהיה אינטרנט. אבל הדבר שמייחד את הרשתות החברתיות כ"כ, הוא שהן מספקות את הפלטפורמה לכל אלו. מקושרים מחזיקה מגזין שלם, אשר מבוסס כולו על תוכן גולשים בלבד. פייסבוק מוציאה api למפתחים שמתעדכן תדיר, מה שמאפשר לחברות וגם למפתחים פרטיים בקוד פתוח, לפתח שלל של אפלייקציות לפייסבוק. שוק האפליקציות לפייסבוק כיום כ"כ גדול, עד כי ניתן לקבוע שיש לפייסבוק יותר אפליקציות מלאנדרואיד, והחנות של אפל גם יחד. הפלטפורמה הפכה מאתר סתמי, לממשק משתמש אדיר, שמאפשר לכל גולש להתחבר אליו מתחומו שלו. להעלות סרטונים ותמונות, דפי מעריצים ללהקות אנונימיות, אלבומים של צלמים מתחילים (כמודימה וזינוביץ' לדוגמא, שהפך בעצמו לאושיית פייסבוק) וכו'.

אוהבי הפוקר מצאו מקום למשחקי פוקר אינסופיים, והחווה הוירטואלית של Zynga הפכה כ"כ פופולרית עד שקולות עלו שקראו לה לעזוב את פייסבוק ולהקים רשת חברתית משל עצמה.

אז מה הופך את הרשתות החברתיות לכ"כ פופולריות? מה מניע אותן? על אילו צרכים הן עונות?
בשלב הזה אני יכול להפליג שעות בהסברים על תהליכי סוציאליזציה, ועל תחושת השייכות שהרשתות החברתיות מספקות לנו, כשהן מקשרות בין מליוני משתמשים, והופכות את הגולש הפשוט לחלק מדבר גדול הרבה יותר ממנו, אני יכול לדבר גם על תחושת הקוהרינטיות החברתית, שמאפשרת לרשתות מקומיות כמו מקושרים לצבור תאוצה בקהל המקומי, אבל כל אלו לא יענו על שאלה אחת. איך הרשת החברתית עושה את זה בעצם? מה מושך אותנו לסוג המסוים הזה של חיבור, על פני חיבורים אחרים, ישנים יותר (כגון מהדורות החדשות אשר מאפשרות לכולנו להרגיש חלק מציבור גדול יותר, התנועות הלאומניות, תנועות הנוער שגוססות להן בפינה וכו', וכן אני יודע שתתעצבנו על זה, אבל מצער ככל שזה נשמע, זו האמת. פחות ופחות בני נוער מצטרפים לתנועות נוער).
ישנן 4 דינמיקות עיקריות שמפעילה רשת חברתית כדי לזכות בתשומת הלב של ציבור הגולשים. אלו השכבות שמביאות אותנו לכאן, אפילו בתת מודע, ואנחנו נקלף אותן, ונזכה כעת להצצה אל סודותיה הכמוסים ביותר של הרשת החברתית.

1. הדינמיקה הראשונה נקראת דינמיקת הפגישה (appointment dynamic).
הדינמיקה הזו היא ישנה מאוד, והיא מוכרת לנו גם מהעולם הלא מקוון. לדוגמא happy hour בפאב. בואו בשעה מסוימת, המשקאות בהנחה משמעותית. כדי לזכות בהטבה אתם רק צריכים להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון. המטרה של יצירת הדינמיקה הזו מול הגולש היא קביעת נפח גלישה ופעילות מסוים, שהגולש מחויב אליו. לדוגמא הוירטואלית ניקת את farmville, החווה של Zynga. כדי לנצח הגולש חייב לחזור כדי להשקות את היבול, כל 6 שעות, או 8 שעות, אחרת הוא ינבול. ולכמות השעות יש משמעות אדירה. למשחק החווה יש יותר משתמשים פעילים כיום מאשר לטוויטר, עד כדי כך שהיה מי שאמר כבר שאם רוצים להשבית את העולם המתועש כולו, כל מה שצריך לעשות הוא לקצר את פרקי הזמן בין השקיות היבול בחווה לכחצי שעה. כולם יגלשו בחווה כל היום, אף אחד לא יעבוד, מפעלים יושבתו וכו'. זו כמובן הקצנה, אבל ההשפעה של הדינמיקה ברורה.

היא משנה את מחזור החיים של כ70 מליון משתמשים. הם יחזרו להשקות כל כמה שעות את היבול, לא משנה מה. הם יפנו זמן, יתכננו את היום שלהם, כך שיוכלו להתאים את עצמם, למשחק וירטואלי, בדיוק כשם שהותאמו שעות העבודה בארה"ב, לשעת הhappy hour, כך שהעובדים יוכלו לסיים עבודתם ולהגיע לפאב בדיוק בזמן. באירופה זו תרבות שאין לערער עליה כיום.

2. דינמיקת הסטטוס. (status dynamic), זו דינמיקה בסיסית מאוד, שעיקר השימוש בה הוא במשחקים, אבל אנחנו רואים את השימוש בה גם בחיים האמיתיים. כולנו רוצים את כרטיס הויזה המוזהב, כי הוא בצבא זהב, וזה אומר שאנחנו יותר טובים מאלו שמחזיקים את הכרטיס הכסוף או הכחול. בית ספר משתמש בדינמיקה הזו, תעודות, ציונים. אנחנו רוצים תמיד להתקדם, מכיתה א, לכיתה ב וכו'. במשחקים אנחנו צוברים נקודות ומתקדמים, ושימו לב איך הפרטים הקטנים הופכים למשמעותיים וגדולים בשימוש בדינמיקה חברתית זו. מספרי פרופיל, אנחנו מתחרים על וותק, מי שיש לו מספר פרופיל קטן יותר הוא ותיק יותר ולכן "בכיר" יותר. אין לכך שום משמעות אמיתית, אבל כולנו רוצים את המספר פרופיל הנמוך יותר.
למקושרים אני מציע לחלק נקודות וותק, או אפילו לאפשר למשתמשים זכיה בפרסים קטנים עם הזמן. הדינמיקה הזו מביאה המון משתמשים, והתחרות מתחת לפני השטח משאירה אותם כאן. מקומות אחרים כמו הפורומים של fxp, ושל אובונטו, מעלים את המשתמש ממש בדרגות, ככל שהוא מפרסם יותר הודעות, וטוויטר מפרסמת את הנתון הזה על כל משתמש (מספר ההודעות שכתב). זו דינמיקה מאוד פשוטה ושימושית.

3. דינמיקת ההתקדמות (progration dynamic). את הדינמיקה הזו כבר ניתן לראות במקושרים, כמו בlinkedIn, ומקומות שונים אחרים ברשת. הרשת החברתית או האתר, מגדיר שלבים ברורים, ופעולות שעל המשתמש לבצע. על כל ביצוע של פעולה הוא מתקדם עוד קצת בסקאלה מסויימת, שמגיעה למשל עד 100 אחוז. בפרופיל שלכם במקושרים ניתן לראות את השימוש בדינמיקה זו. נכון שיום אחד התעוררתם לגלות שהפרופיל שלכם שלם רק ב70 אחוז? אבל אתם תשאפו תמיד להגיע למאה אחוז, אתם רוצים להתקדם על הסקאלה הזו. אתם תוסיפו תמונות, פרטים, תרשמו להורדה סלולרית כלשהיא, תעברו על השלבים ותשלימו את מה שחסר לכם, כדי להגיע ל100 אחוז, או לפחות קרוב ככל הניתן לשם. עד אז אתם לא אדם שלם, אתם רק 70 אחוז שלמים.
כיצד עוד ניתן להשתמש בזה? התקדמות בשלבים. ככל שמשתמש יחזור יותר למקושרים למשל, הוא יזכה בנקודות התקדמות שיזיזו באר ירוק כלשהוא מימין לשמאל. כשהבר מתמלא הוא מתרוקן מחדש ומעלה את המשתמש בדרגה כלשהיא. זה מתחבר לנו גם לדינמיקה הקודמת, ובאמת באמצעות שילוב של הדינמיקות האלו, אנחנו מקבלים את הרשת החברתית והתמונה אט אט מתבהרת.

4. גילוי קהילתי (communal discovery). הדינמיקה הזו גם כבר נמצאת בשימוש באתר, בעיקר במגזין, אבל בכל אספקט של האתר. הכתבות הטובות ביותר יגיעו לעמוד הראשי, הסקרים והפוסטים בפורומים גם בעבר הגיעו לעמוד הראשי, החשיפה גרמה לאנשים לרצות להוביל, לכתוב עוד, וכו'. דינמיקה זו תמיד מביאה לאותו מצב בסופו של דבר, מספר מסויים של אנשים קבועים, שעובדים כדי לשמר את מיקומם בהיררכיה החדשה שנוצרת. שימו לב לכותבים במקושרים, בעוד אין שום היררכיה במקושרים שמציבה אותם מעל מישהו אחר, ישנם מספר קבוע של כותבים, אשר ממשיכים לעבוד ולכתוב במטרה להחשף בעמוד הראשי, והם שומרים על סטטוס מסוים, שאין לגולש רגיל, למרות שלכאורה הם שווים לחלוטין ובמקושרים אין שום היררכיה רשמית בינהם.
הכלי הזה נמצא בשימוש עוד בישראבלוג מתחילת דרכו למשל, פלטפורמת הבלוגים הישראלית סיפקה מקום בעמוד הראשי לבלוגים פעילים במיוחד, שם הופיעו הבלוגים בהם אותר נפח הפעילות הגבוה ביותר השבוע, והרשימה התחלפה כל שבוע. אבל עם החשיפה, גם שם המצב הוא רוב הזמן, כזה שקיימים בו רשימה כמעט קבועה של בלוגים שהבלוגרים עובדים קשה מאוד, ופעילים מאוד, רק ע"מ לשמר את מעמדם. מי שלא ברשימה הזו רוצה להיות בה, ומי שכן לא רוצה לעזוב אותה.

ארבע השיטות שהזכרתי, מטרתן העיקרית היא לשפר נפח פעילות של גולש מסויים באתר, ולשפר את האינטראקציה שלו מול האתר. הכלים האלו עובדים פשוט כי הם תוצר ישיר של הצורה שבה אנחנו מתייחסים אל קשרים חברתיים, והם מה שהופכים את הרשתות החברתיות למה שהן. רשתות של סוציאליזציה. משתמשים מכורים יותר, לעיתים מוצאים עצמם במצב בו ערכם העצמי מושפע ישירות מהסטטוס שצברו ברשת החברתית, וקשרי ידידות , חברויות ואפילו קשרים רומנטיים צומחים, ומושפעים ישירות מכלים אלו.

בסופו של יום, מחשבי הלוח, ומסכי המגע, הapi וההטמעה של הרשת החברתית במערכות הפעלה ובכל ממשק משתמש הם רק תוצר לוואי של הצורך, של כל משתמש להיות פשוט תמיד מחובר לרשת החברתית אליה הוא משתייך.

לטעמי הכתבה מאוד מעניינת, אבל המליצו לי להוסיף לה רוטב,
אז הנה משהו לשמוע בזמן הקריאה, קבלו את metalium במחווה ללהקת abba האגדית. thank you for the music :)