• חופשי חופשי: נפלאות הקוד הפתוח

    נפלאות הקוד הפתוח: רקע הקוד הפתוח, שיתוף הקוד ורקע הפיתוח, תוכנות קוד פתוח, התרומה של הקוד הפתוח ועוד


    פורסם ב: 29 אוגוסט 2008
    הדפס כתבה
    כתוב לעורך
    X

    שלח לחבר

    מי מכם משתמש בEmule או בFirefox?מי מכם מנקה את המחשב באמצעות Ccleaner? מי כאן התשתמש במירנדה למסרים מיידים, מי שמע על Mirc? מי מנגן סרטים ומוזיקה בMplayer או בVlc?

    אני בטוח שלפחות חלק מהתוכנות שהזכרתי כרגע מוכרות לרובכם, אבל מה משותף לכולן? ובכן המשותף לכל התוכנות שהזכרתי כאן הוא שכולן תוכנות קוד פתוח.אני יודע, הורדתם בEmule עד היום ולא ידעתם שהיא תוכנת קוד פתוח. גם Vlc רץ לכם מצויין על חלונות, ולא היה לכם מושג שזוהי תוכנת קוד פתוח.

    מה זה בעצם קוד פתוח?

    לכל תוכנה יש קוד, הקוד הוא אוסף הפקודות שהופכות את התוכנה לתוכנה. בתוכנות מסחריות (Abobe Photoshop, Microsoft Office וכו') החברה שמייצרת את תוכנה שומרת את הקוד הזה בכספת עם 10 שומרים אוזבקים שמפטרלים סביבה כל היום. אם הקוד הזה יחשף לא רק שנוכל לשכפל בקלות את התוכנה, נוכל גם לראות מה בדיוק כתב המתכנת, ונוכל לשפר את התוכנה. זה כמו לבקש מקוסם לחשוף את הטריקים שלו.
    כאן נכנס לתמונה הקוד הפתוח, קבוצה של אנשים שמאמינים שתוכנה היא דבר שיש לחלוק, לשתף ולשפר בקהילה ולא מוצר שמייצרת חברת תוכנה.

    קצת רקע

    הקוד הפתוח התחיל בצורת מערכת ההפעלה לינוקס, אותה הגה אדם בשם לינוס טורבאלדס. לינוקס רצה לשפר את המחשב שלו, ולהתאים את התוכנה אליו אישית, כשיצר קשר עם מיקרוסופט בבקשה לשנות אפליקצה בחלונות 3.11 כדי לאפשר לה לתקשר עם מדפסת שבנה,
    נענה בסירוב שלא משתמע לשתי פנים.

    כך קיבל לינוס החלטה לבנות מערכת הפעלה (מבוססת יוניקס) שקוד המקור שלה פתוח לציבור וכל התוכנות בה חופשיות ופתוחות לציבור. יש להבדיל בין המונחים קוד פתוח לחינם. למרות שלרוב מוצרי קוד פתוח הם חינמיים, הרי שהחינמיות אינה משתמעת מההגדרה "קוד פתוח" וככלל ישנן תוכנות קוד פתוח מסחריות לחלוטין (למשל לינוקס מנדריבה PowerPack עולה כ290 שקלים).

    למערכת ההפעלה הצטרפו עם הזמן שלל תוכנות נהדרות, חלקן ניתן להריץ כיום גם על גבי חלונות, והטכנולוגיה הולכת ומתקדמת.

    פילוסופיה:
    הפילוסופיה של הקוד הפתוח גורסת כי ניתן לשפר ולייעל במהירות תוכנות כאשר במקום קבוצת מפתחים בתשלום שעובדת עבור חברה מסויימת מפתחת אותן קהילת מפתחים שלמה, בינהם גדולי המוחות של התקופה בתחום, וגם מתכנתים קצת פחות טובים. הרעיונות שלהם, והחדשנות שלהם, יצרה מגוון תוספות וגמישות שלא ניתן למצוא בתוכנות מסחריות.

    למשל הדפדפן Firefox, מגיע בתצורה פשוטה למדי שמאפשרת גלישה נטו, הוא קליל לזכרון הפנימי ומהיר מאוד. מי שרוצה פיצ'רים נוספים יכול לחפש אותם באתר התוספים של מוזילה, ולהתקין רק את התוספים הדרושים לו. כך תוכנה כמו Firefox הופכת לקלילה יותר ומהירה יותר מהדפדפן המתחרה מבית ענקית התוכנה Microsoft, ומציעה תחרות אגרסיבית.

    כך מערכת הפעלה פשוטה כמו לינוקס מקבלת את המראה הזה:

    וכך זכינו להחשף למגוון תוכנות כמו זאת לדוגמא:

    תאימות:
    יש לציין שלינוקס כמערכת הפעלה, אינה חלונות. קבצים של חלונות ככלל לא עובדים על לינוקס, משום שלינוקס משתמשת בליבה שונה לגמרי. כדי לקדם את המערכת, משקיעה הקהילה רבות בתאימות של התוכנות ומערכות ההפעלה למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר כיום – חלונות. כך יכולות אפליקציות ותוכנות שנבנו ללינוקס או במתכונת קוד פתוח לרוץ כיום גם על גבי חלונות.

    אך זה לעולם לא מספיק, ומי שיתקין מערכת הפעלה מבוססת לינוקס, ירצה גם להריץ עליה תוכנות או משחקים שנבנו עבור חלונות. כך התפתחו האמולטורים כשהנפוצים בינהם כיום הם Wine לתוכנות וCedega למשחקים (מבוסס OpenGL2.1). האמולטורים בעצם מדמים סביבת חלונות כדי לאפשר לאפליקציות של חלונות לרוץ על גבי לינוקס. האפשרות השניה והזמינה ופשוטה יותר היא להתקין מכונה וירטואלית. מכונה וירטואלית זו תוכנה שמדמה מחשב, לאחר שבחרנו כמה ממשאבי המחשב שלנו אנחנו רוצים לחלק לאותו מחשב וירטואלי, אנחנו יכולים להתקין עליו מערכת הפעלה, למכונה הוירטואלית יש דיסק קשיח וירטואלי וכל מה שנעשה עליה לא ישפיע על מה שקורה במחשב האמיתי שלנו, כך נוכל לנסות עליה את לינוקס, או במחשבי לינוקס להתקין ולהריץ עליה חלונות.

    ניידות:
    לינוקס כיום היא מערכת ההפעלה הניידת ביותר, ניתן להריצה מLivecd או להתקינה ע"ג מחשב או מכונה וירטואלית. ניתן גם להתקינה ע"ג כונן בזק (Diskonkey) ולקחת אותה איתנו לטיולים, ולהריצה מכל מחשב. גם האפליקציות השונות של הקוד הפתוח מגיעות בגרסאות שניתן להתקין ע"ג כונן בזק ולהריצן בכל מחשב מבוסס חלונות.

    הגמישות הזו התחילה כאמצעי לאפשר למשתמש לנסות את לינוקס מבלי להתחייב, להתחיל לשחות במים הרדודים, מבלי לחייב את המשתמש למחוק את חלונות. כיום הניידות המרשימה שלה, קנתה לה מקום מכובד בעולם התוכנה, כמערכת ההפעלה היחידה שמציעה למשתמש שולחן עבודה Togo.

    הפצות:
    לינוקס מגיעה במספר הפצות. ההפצות שונות אחת מהשניה, וכל הפצה היא מערכת הפעלה בפני עצמה, מבוססת לינוקס. לכל הפצה יש גרסאות, כמו שלחלונות יש גרסאות וקיים לעיתים בלבול רב בגלל המספר העצום של הפצות וגרסאות של לינוקס. אני מודה ומתוודה שאפילו אני לא מכיר את כולן.

    היתרון הגדול של המצב הזה הוא שהוא מאפשר לכל משתמש לבחור את ההפצה המתאימה והנוחה ביותר לו ולצרכיו ולדבוק בה. כל משתמש לינוקס חדש מתחיל מחיפוש ההפצה המתאימה לו, כשהמוכרות והידועות בינהן הן מנדריבה, אובונטו ודאביאן.

    לינוקס היא ליבה, ומערכת הפעלה גרפית צריכה ממשק גרפי, בניגוד לחלונות (שם קיים ממשק אחד לכל המשתמשים) בלינוקס המשתמש יכול לבחור מעטפת גרפית (kde, gnome, x וכו) ולכל הפצה של לינוקס יש גרסאות שונות שמכילות מעטפת גרפית שונה. Ubuntu לדוגמא מגיעה עם המעטפת הגרפית Gnome (מבוטא: נום) אבל אתם יכולים להשתמש גם בkubuntu שהיא בעצם אובנטו עם הממשק הגרפי KDE.
    כך אם אנחנו אוהבים את הממשק הגרפי KDE למשל ואת אובונטו, ואנחנו רוצים את הגרסא החדשה ביותר למחשב שלנו נשתמש בkubuntu 8.04.1 ואם אנחנו מעדיפים את הממשק הגרפי X נשתמש בxubuntu 8.04.1.

    אם דווקא במנדריבה Gnome חשקה נפשינו נשתמש במנדיבה Gnome 2008.1. לרוב ההפצות של לינוקס, ולכל ההפצות הגדולות בעיקר יש תמיכה מושלמת בעברית, והגדילה לעשות מנדריבה כשפתחה את מנדריבה ישראל, שדואגת לתרגם לעברית כל גרסא חדשה של מנדריבה ולהפיצה באתר הבית שלה.

    לכם נותר רק לבחור את מערכת ההפעלה שלכם, את האפליקציות שלכם, להוריד בחינם ולהנות מפירות הקהילה הנפלאה הזו, אלו שמתעלים את הידע שלהם במחשבים כדי לבנות, לא כדי לפרוץ, לבנות וירוסים ושאר שטויות, לטובת הכלל.

    תגיות: , , , , , ,

    הוספת תגובה
תגובה אחת לכתבה זו. הוסף תגובה
  1. 9/4/2008 5:06
    imper
תגובה חדשה
בעת שליחת תגובתך הינך מסכים לתנאי השימוש באתר.